הסיפור של הגז

מתוך wiki
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

למה זה חשוב?

  • קרה לנו נס. התגלתה כמות גז עצומה בים של מדינת ישראל. אנחנו, אזרחי המדינה, הבעלים החוקיים של גז זה.
  • מדובר בהמון כסף. כנראה מעל לטרליון שקל (שזה אלף מילארד שקל). לשם השוואה, תקציב כל המדינה לשנה הוא בסביבות 400 מיליארד שקל.
  • לגז יש קשר הדוק ליוקר המחיה. בכל מוצר שאנו קונים יש מרכיב של אנרגיה הדרושה ליצירו. הגז הוא מקור אנרגיה שיכל להחליף דלקים אחרים.
  • הגז הוא מקור אנרגיה נקי. שימוש בגז במקום דלקים אחרים כמו בנזין או פחום, תורם הרבה לאיכות האוויר במדינה.
  • מבחינה פוליטית ובטחונית - לעצמאות אנרגטית של מדינה יש חשיבות גדולה.


הנרטיב של התומכים

שינוי הסכמים בדיעבד

נרטיב:תשובה ונובל אנרג'י הסתכנו ומצאו גז. עכשיו, בדיעבד, אחרי שמצאו גז בכמויות גדולות, משנים להם את ההסכם בדיעבד. האם מישהו היה מחזיר להם את ההשקעה אם הם לא היו מוצאים גז?

תשובה: לא נכון. המדינה לא הפרה שום חוזה עם חברות הגז, בין היתר כיוון שאין חוזה עמן. מה שיש אלה רשיונות חיפוש ועתה מדובר בשטרי חזקה (שליטה על המאגרים והגז עליו הם נמצאים), ואין הם מעניקים כל חסינות מהוראות החוק למחזיק בהם. מה שעומד על הפרק עכשיו הוא איננו ביטול כל הסכם עם חברות הגז, אלא לאכוף עליהם את הוראות החוק שהן היו מודעות לקיומם ומחוייבים להם – אבל התעלמו מהם.

כמו כן, משרד התשתיות הקל על יצירתו של מונופול הגז. בין היתר, בין השנים 2005-2010 ניתנו לשתי החברות (דלק ונובל אנרג'י) יותר רישיונות חיפוש מהמותר על פי חוק (מותר 12, וניתנו 22 ו-16, בהתאמה), ועל שטח יותר גדול ממה שמותר לפי חוק. אף אחד לא דרש את הפחתת מספר הרישיונות, עד שהדבר עלה לתקשורת. ואז, לאחר שהציבור הפעיל לחץ, נאות משרד התשתיות להחזיר את הרישיונות העודפים, אך הוא לא ביקש את המאוחרים שניתנו, אלא שיקול הדעת הועבר לידי החברות. הן, סביר להניח, החזירו את אלו עם הפוטנציאל הנמוך ביותר למציאת גז. בכך, ניתן להן יתרון לא הוגן על פני כל אדם אחר שהיה מעוניין לחפש, ובכך אפשרו את יצירתו של מונופול הגז.


מה הפריע למדינה כל השנים האלה לחפש את הגז בעצמה?

תשובה:

הברחת משקיעים

נרטיב: איזה משקיע ירצה להשקיע פה עם הוא לא יכל לסמוך על הסכמים עם המדינה. אתם מבריחים את הייזמיםף נשאר מדינה ענייה וסוציאליסטית

תשובה: החלטתו של הממונה על ההגבלים העסקיים איננה משולה למדיניות רגולטורית לא יציבה ומעורערת. במשך שנים, ידעו היטב שותפויות הגז כי עומד מעליהן ענן כבד של אי–חוקיות וכי ייתכן שבשלב מסוים יאכפו עליהן את החוק ושהדבר עלול לצמצם את רווחיהן. העובדה שרק לאחרונה ההחלטה של גילה עלתה לכותרות, אינה מעידה על כך שרק לאחרונה הוא החל לעסוק בכך. מזה שלוש שנים, הרשות להגבלים עסקיים נמצאת בהליכי משא ומתן עם שותפויות הגז במאגר "לויתן" על מנת לפתור את בעיות התחרות שההחזקות במאגרים מעוררות. בהתאם לכך, בכל הדיווחים הבורסאיים של השותפויות, כלומר בדיווחים שלהם למשקיעים ובהתקשרויות העסקיות שלהן, הובהר שכל צעד עסקי של הקבוצה כפוף לאישורים הרגולטוריים הנדרשים. אי לכך, כל עוד הן המשיכו להשקיע בדלק אף שהיה ספק לכך שיזכו באישורים הרגולטוריים הנדרשים לפעילותה, אין סיבה לחשוש שמשקיעים לא יפעלו באותו אופן בעתיד.

הרחבה: שינוי מדיניות הינו סימן להתחדשות והתפתחות ובהחלט יכול להיות ראייה לכך שהמדינה פועל בהתאם לשלטון החוק ושומרת על אינטרס הציבור. איומים בדבר "בריחת משקיעים" מושמעים חדשות לבקרים בכל פעם שיש רפורמה שמנסה לשנות את הרגולציה בישראל באופן המשרת את האינטרסים של הציבור על חשבון טובתו האישית של הטייקון. אמירות שכאלה הושמעו בימיה של ועדת הריכוזיות, ליוו את פעילותה של ועדת בכר ובינתיים אין להם כל אחיזה במציאות. לכן, אין צורך להתרגש מהפחדות סרק.

באותה מידה שניתן להגיד שמשקיעים יברחו לחו"ל, נדמה כי ניתן אף לומר שכבר היום משקיעים בורחים לנכר או לחלופין שהשקעות זרות לא מגיעות לישראל נוכח הריכוזיות הרבה המאפיינת את המשק הישראלי, בייחוד בענפים כמו הגז הטבעי. שהרי, מדוע שמשקיע ירצה להיכנס לענף הנשלט על ידי שני שותפים הפועלים יחדיו, כאשר המבנה של השוק לא מעניק לו שום כלים או יכולת להתחרות מולם באופן ממשי.


הגז ישאר באדמה

נרטיב: גם עכשיו, אחרי שהגז נמצא, אם לא ניתן ליזמים לפתח את המאגרים, הגז ישאר באדמה ולא נהנה ממנו === תשובה:

חיפוש הגז

ההסכם שנחתם עם המחפשים

  • חיפשו מתוף חוק הנפט


סבא של תמר

יוסי סבא של תמר (גיבור צבאי רב פעלים) ויקיפדיה: "בשנת 1998 לנגוצקי הקים את "גל חיפושים", ופעל בשליחות ישראמקו לאתר שותף לביצוע חיפושי נפט וגז בים התיכון. לאחר פגישות עם קרוב למאה חברות שדחו אותו, הצליח לנגוצקי להביא את בריטיש גז להשקיע בישראל‏[17]. מיוני 1999 עד ספטמבר 2000 בוצעו 8 קידוחים בים התיכון ובכולם נמצא גז‏[18]. לאחר שחברת בריטיש גז עזבה את ישראל גייס ב-2005 את קבוצת דלק ולאחריה ב-2006 את נובל אנרג'י. לנגוצקי עצמו חבר לאיש העסקים בני שטיינמץ ויחד הקימו שותפות מוגבלת בשם STX אשר החזיקה ב-5% מזכויות מיזם חיפושי הגז. ביוזמתו של שטיינמץ פרשה השותפות מהקונסורציום לביצוע באוקטובר 2008, חודש וחצי לפני תחילת קידוח "תמר 1", לאחר שסירב להשקיע עוד כסף במיזם‏[19]. לנגוצקי לא הצליח למצוא משקיע חלופי ואיבד את זכאותו לחלק ברווחי הקידוח. בינואר 2009 החיפושים הביאו לתגליות שדות הגז של "תמר" (על שם נכדתו הבכורה) הנמצא במרחק 85 ק"מ מחיפה ו"דלית" (הקרוי על שם בתו) הנמצא במרחק 50 ק"מ מחדרה‏[20]. בהליך בוררות, קבע הבורר בועז אוקון כי חברת סקורפיו של שטיינמץ תפצה את לנגוצקי בסך של כ-50 מיליון ש"ח‏[21] וקביעה זאת אושרה על ידי בית המשפט‏"



  • זכיונות

הסיכון שלקחו המחפשים

  • האם זה רלווטי שסיכנו כסף מגוייס (גם השותפים נהנים מהרווחים)

תמלוגי הגז

איזה אחוז מהגז ליצוא?

ועדת שישינסקי א,ב

דו"ח ביניים מול דו"ח סופי. מישהו התקפל?

  • חוזה כובל
  • דוד גילה הגבלים עסקיים
    • התפטר, כי אומר שיש סוג מונופול, לא מקבל גיבוי

המתווה שהתפרסם

  • מחשיפת המתווה, התחיל תהליך שימוע לציבור שאמור להמשך שלושה שבועות. העובדה הזאת לא פורסמה ורוב הציבור לא מודע לה.

מחלוקת על מחיר יחידת אנרגיה

  • המתנגדים טוענים שמחיר סביר ליחידת אנרגיה צריך להיות בין 2.5 ל 3 דולר.

המתווה מדבר על 5.5 ויותר..

שדות הגז

לויתן: 530

תמר: 282

כריש:36

תנין:24

כריש ותנין קטנים מאוד ביחס ללויתן ותמר.

שדות הגז (מתוך אתר הפורום הישראלי לאנרגיה)

(מתוך אתר הפורום הישראלי לאנרגיה)

מקורות

מתוך בלוג איכות השלטון